מחסור בטאלנטים בתעשייה הביטחונית: האתגר הגדול בדרך ל-2030

לא רק טכנולוגיה: הקרב האמיתי של תעשיית הביטחון הוא על אנשים

תעשיית הביטחון הישראלית נמצאת בשיא היסטורי של ביקושים - ובמקביל, מתקשה לאייש את המשרות שיאפשרו לה לענות עליהם.

זהו הפרדוקס שעומד במרכזו של דוח חדש של Experis ו-ManpowerGroup. בשנת 2024 הגיעו הוצאות הביטחון בעולם ל-2.7 טריליון דולר - העלייה החדה ביותר בארבעים השנים האחרונות. הביקוש למערכות מתקדמות, לפתרונות סייבר ולפלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית לא היה גבוה יותר מעולם. אבל מאחורי כל מערכת נשק, מאחורי כל אלגוריתם ומאחורי כל פריצת דרך טכנולוגית עומדים אנשים - והם הופכים למשאב הנדיר ביותר בתעשייה.

בישראל לבדה מועסקים כיום כ-45,000 עובדים בתעשיות הביטחוניות, והביקוש לטאלנטים טכנולוגיים ממשיך לגדול על רקע התרחבות הפעילות הביטחונית והאצת החדשנות בתחומי הסייבר, ה-AI, האלקטרוניקה והמערכות המתקדמות.

כשהמהנדס שווה יותר מהטיל

המחסור במהנדסים ובטאלנטים טכנולוגיים אינו תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות הוא הולך ומעמיק. כוח העבודה בתעשייה מתבגר - יותר מרבע מהמהנדסים בתחום התעופה והחלל הם בני 55 ומעלה. עובדים מנוסים יוצאים לפנסיה, בעוד ששיעור העזיבה בענף עומד על 15% - פי שניים מהממוצע בתעשייה. במקביל, כמעט מחצית מעובדי הייצור שוקלים לעבור למקום עבודה חדש במהלך החודשים הקרובים.

ולאן הם הולכים? לעיתים קרובות לחברות הטכנולוגיה הגדולות.

גוגל, אמזון, מיקרוסופט וחברות טכנולוגיה נוספות מציעות שכר גבוה יותר, סביבת עבודה גמישה ותדמית שמושכת אליה את דור ה-Z עוד לפני שהוא שוקל קריירה בתעשייה הביטחונית.

התוצאה היא פער הולך וגדל בין הביקוש לבין היצע העובדים. בבריטניה לבדה, לדוגמה, נותרו כ-10,000 משרות בתעשיות הביטחוניות והאוויריות ללא איוש. כל משרה כזו עלולה לעכב פרויקטים, להגדיל עומסים על צוותים קיימים ולהשפיע ישירות על עמידה ביעדים עסקיים ובמחויבויות ללקוחות.

המשמעות הכלכלית עצומה. לפי מחקר של McKinsey המצוטט בדוח, סגירת פערי הטאלנטים עשויה לייצר ערך של יותר מ-300 מיליון דולר לחברה ממוצעת בתעשייה - באמצעות האצת פרויקטים, שיפור הפרודוקטיביות וצמצום עלויות הנובעות ממחסור בכוח אדם.

גיוס מהנדסים כבר לא מספיק

במשך שנים הסתמכה התעשייה הביטחונית על נוסחה פשוטה: לגייס מהנדסים מנוסים ולשמר אותם לאורך זמן.

המציאות החדשה כבר אינה מאפשרת זאת. הטכנולוגיות שמעצבות כיום את שדה הקרב - בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, תחזוקה מנבאת, תקשורת מתקדמת ולוחמת סייבר - יוצרות ביקוש למיומנויות חדשות בקצב שמערכות ההכשרה המסורתיות מתקשות להדביק.

במקביל, המעסיקים מחפשים לא רק ידע טכנולוגי. לצד הנדסה, AI ואבטחת מידע, הם מייחסים חשיבות גוברת גם ליכולות כמו חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, הסתגלות לשינויים ופתרון בעיות מורכבות.

המשמעות היא שהמרוץ לטאלנטים כבר אינו מתמקד רק בניסיון מקצועי - אלא ביכולת לזהות פוטנציאל, לפתח אותו ולהתאים אותו לצורכי העתיד.

מה שאלביט ורפאל כבר הבינו

שתי החברות הביטחוניות המובילות בישראל בחרו להתמודד עם המחסור בטאלנטים בדרך שונה: במקום להתחרות על אותו מאגר מוגבל של מומחים, הן השקיעו ביצירת מאגרי כישרונות חדשים.

אלביט, בשיתוף Experis, הרחיבה את מקורות הגיוס שלה אל מועמדים מתחומים משיקים כמו חשמל, אלקטרוניקה, תוכנה וחומרה. מועמדים בעלי פוטנציאל עברו מסלולי הכשרה ממוקדים שאפשרו להם להשתלב בתפקידים מבוקשים.

התוצאות היו מרשימות: 25% מהמשתתפים בתוכניות היו נשים, למעלה מ-20% הגיעו מרקע של שירות קרבי, והכיתה הראשונה נפתחה בתוך כחודשיים בלבד מרגע קבלת ההחלטה.

גם רפאל התמודדה עם אתגר משמעותי - מחסור במומחי אלגוריתמיקה. במקום להסתמך רק על השוק הקיים, נבנתה תוכנית המבוססת על מיפוי מדויק של מועמדים בעלי מיומנויות רלוונטיות מתחומים סמוכים, לצד מסלולי הכשרה מותאמים אישית ששילבו ידע תיאורטי עם חניכה מעשית.

כך הצליחה החברה להכשיר ולגייס עשרות מומחים לתפקידים קריטיים וליצור מודל שניתן להרחיב ולשכפל גם בעתיד.

העתיד שייך לארגונים שמפתחים טאלנטים

אחת המסקנות המרכזיות של הדוח היא שהפתרון למחסור בטאלנטים אינו גיוס אגרסיבי יותר, אלא בניית אסטרטגיית כוח אדם ארוכת טווח.

הארגונים המצליחים ביותר הם אלו שמשקיעים בהכשרות, בשדרוג מיומנויות, בשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ובבניית מסלולי הסבה מקצועית. הם משתמשים באנליטיקה מתקדמת כדי לזהות מחסורים עתידיים, מאמצים מודלי העסקה גמישים ומשלבים כלי AI כדי לאפשר לעובדים להתמקד במשימות בעלות ערך גבוה יותר.

במילים אחרות, הם מפסיקים לחפש את "המועמד המושלם" ומתחילים לבנות את הטאלנט שהם יצטרכו מחר.

מי ינצח במרוץ של 2030?

העשור הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים ביותר בתולדות התעשייה הביטחונית.
ההשקעות ימשיכו לגדול, הבינה המלאכותית תמשיך לשנות את כללי המשחק והביקוש לטכנולוגיות מתקדמות רק ילך ויתעצם.

אבל היתרון התחרותי לא ייקבע רק על ידי הטכנולוגיה. הוא ייקבע על ידי היכולת לגייס, לפתח ולשמר את האנשים שמאחורי הטכנולוגיה.

עבור ארגונים בתעשייה הביטחונית, האתגר כבר אינו רק פיתוח מערכות מתקדמות - אלא בניית אסטרטגיית טאלנטים שתאפשר להם להמשיך לצמוח גם בעשור הבא. אלו שישקיעו כבר היום בהכשרה, בשדרוג מיומנויות, בפיתוח מקורות גיוס חדשים ובחוויית עובד חזקה, יהיו אלו שיובילו את התעשייה בשנת 2030.

היכנסו לקריאת הדו"ח המלא ->