סקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup לרבעון השני של 2026, שנערך בקרב 813 מעסיקים בישראל, מספק תמונת מצב עדכנית על האופן שבו ארגונים מתמודדים עם אימוץ בינה מלאכותית בשוק העבודה. סקר זה הוא סקר רבעוני הבוחן את ציפיותיו של מדגם מייצג של מעסיקים בישראל בנוגע למגמות התעסוקה ברבעון הקרוב - האם בכוונתם להרחיב את מצבת כוח האדם, לצמצם אותה או לשמור על המצב הקיים.
בנוסף לשאלות הליבה על צפי התעסוקה, משולבות בכל רבעון שאלות עומק בנושאים המעסיקים את שוק העבודה בעת הזו. ברבעון השני של 2026, הנושא שנבחן לעומק היה אימוץ הבינה המלאכותית בקרב המעסיקים. הממצאים שנאספו בין החודשים ינואר לפברואר 2026 מספקים הצצה משמעותית לאופן שבו חברות ישראליות מתמודדות עם מהפכת ה-AI.
אם בעבר הדיון בבינה מלאכותית הצטמצם לתיאוריות עתידניות, הממצאים הנוכחיים מראים כי ה-AI כבר אינו רעיון עתידי בלבד, אלא כלי שנכנס בהדרגה לתהליכי עבודה מרכזיים - גם אם רמת הבשלות הארגונית עדיין מוגבלת. אנו ניצבים כעת בצומת אסטרטגית קריטית שבה הנהלות נדרשות לעבור מהתלהבות טכנולוגית ליישום מושכל ומבוסס נתונים.
הדו"ח שלפניכם אינו רק סיכום סטטיסטי, אלא הזמנה למנהלים בדרגים הבכירים לבחון מחדש את אסטרטגיית ה-AI הארגונית שלהם, מתוך הבנה שהפער בין הבטחה למימוש מחייב חשיבה מחודשת על השילוב שבין הון אנושי לטכנולוגיה מתקדמת.
הנתון המרכזי העולה מהסקר מהווה קריאת השכמה למשק הישראלי: רק 6.8% מהמעסיקים בישראל דיווחו על שביעות רצון מלאה מהטמעת פתרונות AI בתחומי הגיוס, הקליטה וההכשרה. כאשר מחברים נתון זה לעובדה ש - 24.1% מהמעסיקים עדיין נמנעים לחלוטין משימוש בטכנולוגיה בתחומים אלו, מתקבלת תמונה של שוק שנמצא בעיצומו של תהליך למידה ולא בנקודת הסיום. פער הציפיות הזה אינו מעיד על כישלון הטכנולוגיה, אלא על התפכחות ניהולית בריאה. המעסיקים הישראלים מתחילים להבין כי הטמעת AI אינה פעולה של "שגר ושכח", אלא מהלך מורכב הדורש התאמה מדויקת לצרכים הארגוניים. האופטימיות הזהירה בשוק נובעת מההכרה שזיהוי הפערים הנוכחי הוא הצעד הראשון לקראת שימוש מושכל ואפקטיבי יותר בעתיד הקרוב.
בחינת החזר ההשקעה (ROI) חושפת שינוי פרדיגמה עמוק באופן שבו ארגונים תופסים את הערך הטכנולוגי. המוקדים העיקריים שבהם מזוהה ערך ממשי הם למידה ופיתוח עובדים (24%), שיפור ביצועי צוותים (17%) ואיתור טאלנטים (16%). נתונים אלו, המהווים יחד 57% מהתשובות, מוכיחים כי ה-AI אינו נתפס עוד ככלי לאוטומציה תפעולית שנועדה להחליף ידיים עובדות, אלא כ"מכפיל כוח" שנועד להעצים את היכולת האנושית. העובדה כי התחום שבו מזוהה הערך הגבוה ביותר הוא למידה ופיתוח, מעידה על כך שהמעסיקים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לבנות עובדים טובים יותר ולא רק תהליכים מהירים יותר. עם זאת, הנהלות אינן יכולות להתעלם מהעובדה ש-22.3% מהמעסיקים עדיין אינם מזהים ROI ברור, מה שמעיד על כך שיותר מחמישית מהמעסיקים עדיין נמצאים בשלב ״הוכחת הערך״, וממתינים לראות אם ההשקעה תתרגם לתוצאות עסקיות מדידות.
הכשלים המדווחים בסקר אינם טכניים באופיים, אלא "סוציו-טכנולוגיים", והם חושפים את מגבלות ה-AI בטיפול במורכבות האנושית. ניתן לחלק את נקודות התורפה לשתי קטגוריות מרכזיות: פערי פרסונליזציה ופערי קוגניציה. בתחום הפרסונליזציה, אנו עדים לפספוס של מועמדים מתאימים (15.4%) ולתהליכי קליטה גנריים וחסרי נשמה (14.4%). בתחום הקוגניטיבי, המערכות מפגינות חוסר יכולת מובהק בהקניית מיומנויות שיפוט ושיקול דעת (14.1%), לצד שקיפות מוגבלת בתהליכי קבלת ההחלטות האלגוריתמיים (13.8%). התובנה האסטרטגית עבור דרגי הניהול היא חד-משמעית: ככל שהמשימה דורשת הקשר אנושי עמוק יותר, כך גדל הסיכון בנסיגה מהגורם האנושי. על הנהלות בכירות להטמיע תהליכים המבטיחים כי האדם נשאר בלולאת ההחלטה, מבקר את הפלט ומוסיף את רובד שיקול הדעת שהמכונה טרם השכילה לרכוש.
הממצא המפתיע ביותר במחקר מנפץ את המיתוס לגבי התנגדות עובדים לקידמה. בעוד ש-92.6% מהארגונים מדווחים על חסמים משמעותיים, רק 16.4% מייחסים זאת להתנגדות מצד העובדים, ונתון נמוך עוד יותר של 14.8% מצביע על התנגדות בקרב הדרג הניהולי. המסקנה היא שהרצון לשינוי קיים, אך התשתית הארגונית נשארת מאחור. החסמים הממשיים הם מבניים ומקצועיים: חששות פרטיות ורגולציה (31.7%), - פערי מיומנות קריטיים (28.4%) - פער שמתרחב כשאין תהליך מסודר של פיתוח עובדים המלווה את ההטמעה הטכנולוגית.
היעדר הכשרה (27.3%) ומחסור בכלים המותאמים אישית לצרכי הארגון (27.2%). עבור המנהל המודרני, האתגר אינו ב"מלחמה" פסיכולוגית מול כוח האדם, אלא ביצירת מעטפת רגולטורית בטוחה והשקעה מסיבית באוריינות טכנולוגית שתאפשר לעובדים ולמנהלים לממש את הפוטנציאל הטמון בכלים שברשותם.
ניתוח ממצאי רבעון 2 לשנת 2026 מעיד כי שוק העבודה בישראל נמצא בתנופה של למידה והסתגלות. אף שקיימים פערים ניכרים בין ההבטחה הראשונית לבין שביעות הרצון בפועל, המגמה ברורה: ה-AI הוא שותף אסטרטגי שנועד לצמוח לצד האדם, ולא על חשבונו. המפתח להצלחה טמון במעבר מניסוי וטעייה למדיניות ארגונית סדורה הכוללת הכשרה מקיפה, טיפול בחסמי רגולציה ושמירה קפדנית על שיקול הדעת האנושי בליבת התהליכים.
הנתונים המוצגים מבוססים על סקר צפי התעסוקה של ManpowerGroup לרבעון השני של 2026, שנערך בקרב 813 מעסיקים בישראל במהלך החודשים ינואר ופברואר 2026.